הדור של פעם נהג לחשוב שעבודה לחוד ובילוי ומגורים לחוד. אנשים חיפשו לצאת ממרכז העיר המיושן ולעבור לגור בפרברים, בבית עם גינה או בדירה חדישה ומרווחת, שיכלו להרשות לעצמם. כך נוצר מצב בו אנשים נאלצו לנסוע מדי בוקר קילומטרים רבים למקום עבודתם, הנמצא בדרך כלל באזור תעשיה או מתחם עסקים במרכז העיר או בצמוד לו. בערב כשסיימו לעבוד, נאלצו להשתרך במשך שעות בפקקים ושבו לביתם גמורים מעייפות. את שארית הכוחות לשופינג, בילוי ומסעדות שמרו בדרך כלל לסוף השבוע.
הקונספציה המיושנת הזו, הולכת ומפנה מקום לתפיסה מתקדמת יותר שמאפשרת להנות מהטוב מכל העולמות ולשלב את המגורים, מקום העבודה, הקניות והבילויים כולם יחד. בשפה אדריכלית ותכנון אורבני מכנים את זה “עירוב שימושים”, אותו ניתן למצוא בעיקר במרכזי הערים, אשר הפכו ליעד מבוקש למגורים לאור מגמה של שימור והתחדשות עירונית מסיבית במרכזים אלה. ברחבי העולם הן נקראות “ערים חכמות” או ערים ברות קיימא. בישראל קוראים לזה “מתחם ה-1000”.
הולנד, אנגליה ואפילו סעודיה בונות ערים חכמות
בשנים האחרונות אנו רואים עוד ועוד מדינות בעולם שבונות ערים חכמות או ברות קיימא, כאלו הדוגלות בעירוב שימושים. החזון של ערים אלו, זה לאפשר לתושביהן לקבל הכל מהכל, הכי קרוב לבית.
קחו לדוגמה את העיר אוטרכט, אחותה הקטנה של אמסטרדם בהולנד. באוטרכט הצליחו לייצר סביבה אורבנית שמספקת את צרכי התושבים במרחק נסיעת אופניים מהבית. זה כולל עבודה, חינוך, מסחר, חיי חברה, תרבות, פנאי וספורט. מערכת חכמה של רחובות ושבילים מעודדת להמעיט נסיעה בכלי רכב, ולהתנייד רק ברגל, באופניים, או תחבורה ציבורית. להוכחה, אוטרכט נחשבת לשיאנית עולמית במספר רוכבי האופניים לנפש, ויש בה את אחד מחניוני האופניים הגדולים בעולם שמכיל מעל 6,000 זוגות אופניים.
דבר דומה קורה גם באוקספורד, העיר האוניברסיטאית הבריטית הידועה. באוקספורד חילקו את העיר לרובעים כשבכל רובע מספקים את כל השירותים ההכרחיים לתושבים, ממש עד לפתח הבית. במרחק הליכה יש להם הכל – גינות ירוקות, בתי קפה, אולמות קולנוע, תיאטרון, וכל מקומות הבילוי שרק תחלמו עליהם.
מהפכת הערים החכמות פרצה מגבולות המערב ליתר אזורי העולם, והגיעה לעיר ריאד בסעודיה.
שם בונים את פרויקט “אל מכעב”. מגה-עיר בצורת קוביית ענק בגובה 400 מטר בשטח 19 קמ”ר. הפרויקט השאפתני יכלול מעל 100 אלף מקומות דיור, 1.4 מיליון מ”ר משרדים, 20 אלף מ”ר מקומות בילוי, ו-980 אלף מ”ר שטח מסחרי. כי מה לעשות, הסעודים אוהבים לבנות הכל בגדול,
גם את ערי העתיד שלהם.
בילוי וחווית קניות גדולה – הכל במרחק הליכה
אז נכון, עיר בצורת קוביית ענק של 400 מ’ כנראה לא נראה אצלנו בקרוב, אך הישראלים אוהבים לאמץ חדשנות במהירות, וגם בתחום הערים החכמות וגם בתחום הקיימות אנו מיישרים קו עם שאר העולם.
עיר העתיד של ישראל כבר עולה על פני השטח, וקוראים לה “מתחם ה-1000”. זה קורה במערב ראשון לציון, על שטח של כ-1,000 דונם הכולל כ-6,000 יחידות דיור, כ-1.5 מליון מ”ר לתעסוקה וכ-160 אלף מ”ר למסחר. בפרויקט הזה לא רק בונים את העתיד, אלא בונים אותו נכון וחכם. הקונספט כאן הוא עירוב שימושים מסביב לשעון. עיר מלאת חיים, שמאפשרת לתושביה כמו גם לעובדים שבה להנות מבילוי, שופינג ופנאי לצד תעסוקה ומגורים. והיתרון הגדול? הכל קרוב ונגיש, ללא צורך במכונית.
דמיינו מציאות בה אתם מתעוררים בבוקר בדירה החדשה והשווה שלכם. משאירים את הילדים בגן ובבית ספר ברחוב הסמוך. צועדים ברגל לבניין משרדים מפואר בו אתם עובדים במשרה נחשקת. בצהריים קופצים לאכול במסעדה או בית קפה באותו מתחם. עם סיום העבודה אתם הולכים לסופר מרקט הסמוך להצטייד בקניות (שמגיעות עם שליח לבית), ממשיכים בהליכה נעימה לאורך הרחובות המלאים בחנויות לחוויית שופינג מסעירה. לבסוף אתם חוזרים הביתה תוך כמה דקות לחיק המשפחה האהובה. כל זה בלי שהתנעתם את הרכב אפילו פעם אחת. נשמע כמו חלום? במתחם ה-1000 זו מציאות יום יומית.
חשיבה תכנונית שהופכת את החיים לקלים יותר
זו לא בעיה לשלב מסחר ובתי קפה ברחוב הראשי, השאלה איך עושים את זה חכם – והופכים את המסחר לנגיש, נוח, ומזמין בצורה אופטימלית. במתחם ה-1000, כמו בעוד ערים חכמות בעולם, מתבססים על תפיסה שה”מלך” הוא הולך הרגל ולא הרכב הפרטי. לכן הראייה התכנונית חייבת להתייחס לכל הפרטים הקטנים.
דוגמא לכך היא בניית החנויות ברחוב בגובה אפס מהמדרכה. זאת על מנת שהולכי רגל לא יצטרכו לטפס ולרדת במדרגות כדי להיכנס לחנויות. בנוסף, מקפידים על רצף של אזורי המסחר לאורך הרחוב בלי שיהיו קטעים “מתים” בין החנויות, שיטה שמייצרת חוויית שופינג ובילוי רציפה, זורמת ובעיקר מגוונת. תושבי המתחם שירצו לקחת את הילדים לבילוי עוד יותר גדול מהחיים, ישמחו לגלות שמעבר לפארק ה-1000, הכולל מתקני משחק וספורט מגוונים, במרחק הליכה קצרה, נמצא היס פלאנט, סופרלנד ושמורת האגם. מה אפשר לבקש יותר מזה.
לסיכום, אנו שמחים לראות שהצלחתן של ערים חכמות וברות קיימא בעולם הולידה גם בישראל פרויקט עתידני וגדול – מתחם ה-1000. מקום בו עשרות אלפי האנשים שיגורו ויעבדו בו ייהנו משיפור מיידי באיכות החיים ואפשרויות בילוי וקניות בלתי פוסקות.